תיקון (כתב עת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיקון
Tikkun
תדירות דו־חודשי עריכת הנתון בוויקינתונים
מו"ל הוצאת אוניברסיטת דיוק עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכי הופעה 1986–הווה (כ־38 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ISSN 0887-9982, 2164-0041
www.tikkun.org/magazine
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"תיקון" (Tikkun) הוא רבעון של התנועה להתחדשות יהודית המתפרסם בארצות הברית בשפה האנגלית. כתב העת דן בנושאי יהדות בתרבות האמריקנית ובתרבות הישראלית, וכן מפרסם מאמרים על פוליטיקה, דת והיסטוריה, מאמרי פובליציסטיקה, ביקורת ספרות, ביקורת מוזיקה ושירה. בשנים 2006 ו-2011 זכה כתב העת בפרס העיתונות העצמאית על סקירותיו בנושאים רוחניים, בייחוד על מאמרים המסבירים את הכמיהה של אנשים לדת, ומאמרים אחרים המתארים את השפעת הפונדמנטליזם הנוצרי בארצות הברית על סכסוכים דתיים בעולם.

כתב העת יוצא לאור משנת 1986. עורך כתב העת הוא הרב מיכאל לרנר. בית הכנסת "בית תיקון", בראשותו של הרב לרנר, מזוהה במקצת עם כתב העת[1].

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שמו של כתב העת הוא במושג הקבלי "תיקון עולם". על פי השקפת העיתון, על האנושות "לרפא, לתקן ולשנות את העולם, בעזרתו של האל"[1].

מדיניות המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מייסדי כתב העת, כתב העת נועד לתת במה לזווית היהודית בנושאים ליברליים כמו זכויות האדם, פציפיזם, פמיניזם וזכויות עובדים. כותבי המאמרים נבחרו בהתאם למדיניות זו[2].

עם זאת, כתב העת מכריז שהמאמרים בו "לא בהכרח משקפים את עמדת המערכת", ועורכו, הרב מיכאל לרנר, הצהיר שהוא מפרסם לעיתים קרובות במתכוון מאמרים הנוגדים את עמדותיו האישיות.

כתב העת למעשה מעמיד את עצמו מול כתב העת קומנטרי, שנוקט בגישה שמרנית[3][2]. על רקע זה התפטר אלי ויזל מוועדת העורכים. בין הכותבים שתרמו לכתב העת ניתן למצוא את הרב אברהם יהושע השל, נועם חומסקי, בני מוריס, אדוארד סעיד וריצ'רד סילברסטיין.

בשנת 1989 פרסם כתב העת מודעת תמיכה במשא ומתן בין ישראל והארגון לשחרור פלסטין להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. בין החותים עם המודעה היו אינטלקטואלים מאונברסיטאות פרינסטון, קולומביה וברקלי, בהם קארל ברנשטיין, אלן גינזבורג, נורמן ליר, ארתור מילר ופילים רות׳[4]. בנוסף ארגן כנס לתמיכה בתהליך השלום[5].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 פרסם אתר האינטרנט היהודי "מצדה 2000" דברים קשים נגד מייקל לרנר, בין השאר איומים ברצח נגדו על שהוא "תוקע סכין בגב האומה"[6].

במאי 2005 פורסם בכתב העת מאמר של יואל קובל בשם "על אנטישמיות השמאל ומעמדה המיוחד של ישראל". מבקרי כתב העת טענו שבמאמר זה נעשה שימוש בטיעונים אנטישמיים, ומדינת ישראל מתוארת בו כמדינה גזענית המבצעת פשע נגד האנושות[7].

בשנים 1999-1997 פורסמו בכתב העת ביקורות שליליות רבות על אלן דרשוביץ ועל ספריו. באוקטובר 2006 דרשוביץ פרסם מאמר שבו כתב: "כתב העת "תיקון" הוא המבקר הארסי ביותר של ישראל הפועל תחת חסות יהודית ... תמיכה ב"תיקון" הוא תמיכה באויבי ישראל"[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אבי כצמן, עונת האינטלקטואלים, כותרת ראשית, 2 ביולי 1986
  2. ^ 1 2 רפאל מן, "הילד הרע" של יהודי אמריקה, מעריב, 19 באוגוסט 1988
  3. ^ אלי שי, תיקון לגיטימציה של התענוג, חדשות, 13 במאי 1988
  4. ^ יעקב אילון, ככל שהכרזות שמיר נעשו תוקפניות יותר גברו מחיאות הכפיים, חדשות, 6 באפריל 1989
  5. ^ רויטרס, כאלף אנשי רוח יהודים בארה״ב קוראים ל״שיחות עכשיו" עם אש"ף, חדשות, 20 בדצמבר 1988
  6. ^ יאיר שלג, איומים ברצח על רב אמריקאי, התומך בזכות השיבה, באתר הארץ, 22 במאי 2001
  7. ^ Joel Kovel (מאי–יוני 2003). "On Left anti-Semitism and the Special Status of Israel". Tikkun. אורכב מ-המקור ב-ספטמבר 29, 2007. נבדק ב-פברואר 7, 2007.
  8. ^ Alan Dershowitz (20 באוקטובר 2006). "The accusation: 'Moral pervert' hit piece shouldn't have been spread". The Jewish News Weekly of Northern California. נבדק ב-7 בפברואר 2007. {{cite web}}: (עזרה)